פסק-דין בתיק תע"א 2958-09

בפני בית הדין תביעתה של התובעת בגין פיטוריה שלא כדין מעבודתה בנתבעת. לטענתה, הנתבעת התחייבה לשבצה לעבודה ונמנעה מלעשות כן בשל היותה בהריון באותה עת.

העובדות

1.                  התובעת עבדה כמורה בנתבעת מיום 1/9/07 -שנה ראשונה בתקן אך ללא קביעות בבית ספר בקרית אונו (להלן- " בית הספר") בהיקף משרה של 15 שעות שבועיות.

2.                  ביום 21.5.08 שלחה הנתבעת הודעת פיטורים לתובעת (מצורפת כנספח ב' לכתב התביעה), אשר בה נאמר כי התובעת מפוטרת וכי במידה ולא ימצא לה מקום עבודה עד ליום 1.10.08 תבדק זכאותה לפיצויי פיטורים.          
עוד נאמר, כי היה והתובעת בהריון, עליה להודיע זאת עד ליום 15.7.08 בצירוף אישור רפואי על מנת שהנתבעת תוכל להערך לכך בהתאם לחוק עבודת נשים, התשי"ד- 1958.

3.                  התובעת הודיעה לנתבעת ביום 30.6.08 כי היא בהיריון.

4.                  ביום 1.7.08 פנתה הנתבעת לממונה על עבודת נשים במשרד התמ"ת בבקשה לקבל היתר לפיטורי התובעת כאשר בבקשה נאמר, כי המדינה התחייבה לשבץ את התובעת בשנת הלימודים הבאה במידה וימצאו שעות תקן פנויות ובכפוף לוותק ו/או ניקוד בהתאם לנהלים.

5.                  ביום 3/8/08 התקבל ההיתר מאת הממונה בתמ"ת.

6.                  ביום 20/8/08 נשלחה הודעה על הפסקת עבודה. ביום 3/9/08 נשלחה הודעה על שיבוץ ושבוע לאחר מכן נשלחה הודעה כי ההודעה מיום 3/9/08 נתנה בשגגה.

7.                  בדיון ביום 23.12.09 הסכימו הצדדים כי לא ניתן עוד לתקוף את החלטת הממונה במשרד התמ"ת בעניין עצם מתן ההיתר וכי המחלקות תהא סביב שאלת אי שיבוצה של התובעת בשנה"ל תשס"ט.         
לפיכך, נתמקד בשאלות השנויות במחלוקת כפי שנקבעו בדיון מיום 23.12.09.

המחלוקת:

8.                  טענה בפנינו התובעת, כי ההיתר לפיטוריה, כפי שעולה מנימוקי ההיתר, ניתן רק במידה ולא תמצא משרה חלופית מתאימה לתובעת. לטענתה, בשיטוט באתר האינטרנט של ההסתדרות מצאה התובעת שתי משרות פנויות לשנת הלימודים תשס"ט באותו בית ספר בו לימדה ובהיקף שעות עבודה דומה לזה שהיה לה (נספח יא לכתב התביעה).
מכאן, שהנתבעת הפרה את האמור בהיתר הפיטורים מטעם התמ"ת ועל כן היא זכאית לפיצוי על כך.    
עוד נטען, כי הנתבעת נמנעה מלשבץ את התובעת למשרות האמורות בשל הריונה ומשכך הפרה את חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח- 1988 ועל כן  היא זכאית לפיצוי.

9.                  הנתבעת מכחישה את האמור וטוענת, כי האמור בנימוקי ההיתר (ס' 2 להיתר שצוטט לעיל) אינו תנאי להיתר כי אם במסגרת הנימוקים בלבד, ועל כן, משניתן ההיתר לא קמה עוד כל חובה לנתבעת להעסיק את התובעת.   
מכל מקום, לקראת שנה"ל תשס"ט לא נמצאו משרות מתאימות לדרגתה של התובעת ולפיכך לא שובצה לעבודה.
כמו כן, המשרות המוצעות באתר ההסתדרות במקום עבודתה הקודם לא היו רלוונטיות לתובעת: האחת היתה כמורה מחליפה ואילו השניה היתה במשרה של מורה למדעים- משרה אשר לא תאמה את השכלתה של התובעת. משרתה של התובעת לא אוישה.
משכך, ומשלא נמצאו משרות מתאימות לתובעת, לא נותר אלא להורות על פיטוריה.